ירקות או לא להיות?‏

בשנים האחרונות ירקות הפכו לסמל של בריאות– מי שאוכל יותר ירקות הופך לבריא יותר. ירקות מתפרסמים כעשירים במגוון רחב של נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים וכד'.

הדבר לא תמיד היה כך!

עד לאמצע המאה העשרים חשיבותם של ירקות היתה זניחה יחסית, כמו כן במסורת האכילה האירופית ובפרט במדינות בעלות מזג אויר קר במיוחד היה לירקות מקום בשולי הצלחת בלבד (ויש מקומות בצפון ומזרח אירופה בהם המצב עדין כזה). זאת ועוד, הרמב"ם למשל, כותב לגבי ירקות רבים שיש לאכול מהם מעט, וברפואה ההודית כתוב על ירקות רבים שהם קשים לעיכול.

האם יתכן שבכל הזמנים עד לתקופתנו אנשים טעו כשהפחיתו מערכם של ירקות? האם ההשקפה בת זמננו לפיה ירקות=בריאות היא אמת מוחלטת? על כל אלה אדבר בפוסט הנוכחי.

האם ירקות הם טובים או רעים?

כפי שחלקכם אולי כבר יודע, ברפואה ההודית אין מזונות טובים ומזונות רעים, ואין  מזונות בריאים ומזונות לא בריאים. באיורוודה יש רק מזונות מתאימים ולא מתאימים לאדם ולמצבו.

מתי ירקות מתאימים ומתי הם לא מתאימים?

החלוקה הכי גסה ופשוטה היא כזו:

  • במצבים של עודף בגוף– עודף משקל, עודף של רקמות, נטייה לעלות במשקל וקושי לרדת, אנחנו צריכים לצרוך יותר ירקות.
  • במצבים של מחסור בהזנה בגוף– קושי לעלות במשקל, רזון, שרירים ורקמות שומן מדולדלים אנחנו צריכים לצרוך פחות ירקות.

 

מה ההגיון שעומד מאחורי ההנחיה הזו?

ירקות עשירים במגוון רחב של חומרים, אבל ביחס לחלקים האחרים בתפריט שלנו כמו דגנים  ואגוזים (חיטה, אורז, שקדים), או מוצרים מן החי – הם מכילים מעט חומרים שמזינים את הגוף שלנו באופן כמותי. למשל חומרים כמו חלבונים, סוכרים ושומנים. וכמו שכולנו יודעים, בירקות יש הרבה פחות קלוריות. מצד שני הם מכילים הרבה חומרים שמזינים את הגוף באופן איכותי.

בנוסף, ירקות הם הרבה פחות דחוסים מדגנים ומזונות עשירים בחלבונים ופחמימות.  האווריריות היחסית של הירקות מאפשרת לגוף לאזן את הדחיסות של המזונות העשירים, וכך להכניס לגוף יותר אווריריות שעוזרת להפחית צפיפות מאסה מהרקמות השונות.

במשפט אחד אפשר לומר שמטרתם של הירקות בתזונה שלנו היא לעזור בניקוי הגוף והפחתה של המאסה שלו.

 אז למה פעם אכלו פחות ירקות?

כאן אני רוצה לחזור לתקופות שבהן ירקות נחשבו פחות. בעבר רוב בני האדם עבדו יום יום בעבודות המצריכות השקעה פיזית רבה, כלומר, מרבית העבודה הייתה פיזית, ודרשה מהגוף להתשתמש באנרגיה רבה. בנוסף, העבודה נעשתה בדרך כלל  במזג אויר שפעמים רבות היה לא נוח. לכן, האדם היה זקוק לכמה שיותר חומרי הזנה שיזינו אותו מבחינה כמותית. כלומר לאכול אוכל שיש בו אחוז גבוה של חלבונים ופחמימות, ולכן מזונות שנחשבו לטובים היו מזונות כגון דגנים, מוצרים מהחי  וכו'. לעומת זאת, האדם המודרני  מבצע את רוב עבודתו ללא השקעה של מאמץ פיזי, ובמזג אוויר שנקבע על ידי המזגן. ולכן הוא זקוק לפחות מזונות שמזינים מבחינה כמותית, וליותר מזונות מאווררים כמו ירקות. בנוסף הנטייה המסורתית שלנו כחברה להעדיף מזונות עשירים על פני מזונות מאווררים גרמה לבעיות של עלייה במשקל, ולכן הדבר מגביר את הצורך שלנו כחברה לאכול יותר ירקות ופחות מזונות עשירים.

סיפור אישי

אני יכול לספר לכם שבאופן אישי, שכבר קרוב לשנה שאני אוכל מעט מאד ירקות. אני אוכל משהו כמו כוס ירקות ביום שזה בערך 20% מהתזונה שלי. ואני מרגיש מצויין! למעשה זו התקופה הארוכה ביותר בחיי שלא הייתי בכלל חולה.

אז איזה ירקות כדאי לאכול?

עולם הירקות עצמו עשיר ומגוון ביותר. בין סוגי הירקות יש הבדלים רבים: לא דין בטטה כדין חסה. אז בואו נצלול פנימה.

החלוקה הכי גסה של עולם הירקות היא לירקות קלים ולירקות כבדים ודחוסים יותר. אבל איך נדע לזהות מה זה מה?

נדמיין לעצמנו תמונה של צמח:

כל החלקים של הצמח שנמצאים מתחת לאדמה – כלומר השורשים – הם החלקים הכבדים והעשירים ביותר בקלוריות: בטטה, תפו"א, בצל, שורש סלרי, גזר סלק ועוד. בנוסף, ירקות שבגלל משקלם גדלים כשהם מונחים על הקרקע, גם הם יחסית מזינים ועשירים ייחסית: קישוא, דלעות למיניהן, דלורית חציל ודומיהם.

כל אלה הם הירקות המזינים יותר. הירקות האלה הרבה יותר דחוסים, עשירים בסוכרים מורכבים, ולמעשה בתקופות מסויימות בהיסטוריה אנשים התקיימו בעיקר עליהם לזמנים ארוכים.

כל החלקים של הצמח שנמצאים מעל האדמה: הגבעולים, העלים, והפרחים הם כולם הרבה יותר קלים ומפחיתים במשקל. לדוגמא: בין הגבעולים נמצא את הסלרי, חסה (לפחות חלק ממנה), שומר אספרגוס, קולורבי. בין העלים נמצא את הפטרוזיליה, חסה, עלי בייבי, תרד, מנגולד וכרוב, קייל, . בין הפרחים נמצא את הברוקולי, כרובית וארטישוק.

הירקות הללו ינקו את הגוף טוב יותר, יפחיתו יותר במשקל ויאזנו טוב יותר את המזונות העשירים בתפריט שלנו.

חשוב להדגיש שבמצב מאוזן כדאי לגוון בסוגי הירקות ולהגביר את הסוגים שיותר מתאימים לנו אישית.

 

ועכשיו לשאלת הכמות: כמה ירקות כדאי לנו לאכול?

במידה ורוצים להפחית במשקל, מומלץ שבין חצי לשני שליש מכמות האוכל בצלחת תהיה ירקות.

במידה ורוצים להזין את הגוף ולהגביר את המאסה שלו, מומלץ שבסביבות שליש מהצלחת יהיו ירקות ולא יותר.

במידה ויש תיאבון בריא ואין נטיה לכאן או לכאן ירקות יכולים להוות חצי מכמות האוכל בצלחת לצד המזונות העשירים יותר.

 

אבל איזה ירקות הכי מומלצים?

לפי העקרונות של הרפואה ההודית יש מספר ירקות שמתאימים לגוף האדם במגוון רחב של מצבים, ויחסית קלים לעיכול. הירקות האלה כוללים: גזר, שעועית ירוקה, חסה, ברוקולי, כוסברה, שומר, ואם יש לכם עודפי הכנסה אז גם אספרגוס מתאים.

 

ומה לגבי ירקות סולניים?

בשנים האחרונות נעשתה רווחת התפיסה שיש להיזהר מירקות סולניים בטענה כי הם לא בריאים, ועל כן חשוב לי לכתוב עליהם בכמה מילים, שכן גם כאן יש לרפואה ההודית דברים מעניינים להוסיף.

ירקות סולניים כוללים עגבניות, פלפלים, וחצילים (תפו"א גם, אבל הוא פחות בעייתי). לפי הרפואה ההודית הירקות האלה מאד מחממים את הגוף ולכן הם יותר מתאימים בחורף ופחות בקיץ. בנוסף, הם יותר מתאימים לאנשים שמתקשים עם הקור בחורף ונעים להם בקיץ. מנגד, לאנשים עם עודף חום בגוף מומלץ לאכול מהם פחות, במיוחד בקיץ, ובפרט אם גם יש להם נטייה לבעיות עור המלוות באדמומיות.

לירקות יש חשיבויות רבות נוספות וטעמנו מהם כאן רק על קצה המזלג. בפוסטים עתידיים אכתוב עליהם דברים מעניינים נוספים.

פינת המסקנות?

  • ירקות הם בעיקר סוכן של הפחתה של רקמות בגוף.
  • לפי הרפואה ההודית מי שיש לו נטייה לעלות במשקל בקלות מומלץ לו לצרוך יותר ירקות. כמו כן, למי שיש נטייה לעלות במשקל עדיף לצרוך סוגים של ירקות ששייכים לחלקים העליונים של הצמח.
  • מי שיש לו נטייה לרדת במשקל, מי שנמצא במשקל נמוך ומי שמעוניין לבנות את רקמות הגוף מומלץ לצרוך פחות ירקות ומתוך כל סוגי הירקות, כדאי לו לאכול  מהסוגים ששייכים לחלקים הנמוכים של הצמח והחלקים הכבדים יותר.
  • מכל מקום, מאד חשוב לגוון בסוגים.
תודה לעמי ריין על רעיונות רבים שעזרו לי בכתיבת המאמר
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ מקצועי, ולפני כל שינוי בתזונה או באורח החיים יש להוועץ במטפל מומחה.